מיומנויות חברתיות. יש ילדים שזה בא להם ממש טבעי. אלה אותם ילדים שתמיד יקראו היטב את הסיטואציה וידעו להתאים את עצמם לכל מצב. עבור ילדים אחרים, כישורים חברתיים עשויים להיות עניין מסובך. חלקנו יחוו תסכול בניסיון להתאים לקבוצה, ואף יכולים להרגיש חוסר שייכות ובדידות. לעיתים תחושות אלה יעלו בסביבה חברתית מסוימת, נניח בבית הספר, אבל בסביבה חברתית אחרת, לדוגמה בחוג ג'ודו או ליד בני הדודים, נרגיש ביטחון ושייכות. חשוב לדעת שחוויות אלה הן נורמליות, ומשותפות לילדים ומבוגרים רבים. יתכן שגם אותו ילד שנבחר לקפטן נבחרת הכדורסל, מרגיש שהוא לא יודע איך להתנהג בקבוצה שלא משחקת כדורסל. עם זאת, יש ילדים שחווים חוסר שייכות, קושי להשתלב וקושי בהבנת מצבים חברתיים בעוצמה גבוהה יותר מרוב הילדים או בתדירות גבוהה יותר. ילדים אלה עשויים להרוויח מטיפול שמתמקד בשיפור המיומנויות החברתיות.

איך משפרים יכולות חברתיות?

כישורים חברתיים נשענים על יכולות שונות. חלקן יכולות בסיסיות יותר, כמו קשר עין ושפת גוף, וחלקן יכולות מורכבות יותר. חיזוק של יכולות אלו מסייע לשפר את ההבנה שלנו את עצמנו, וגם מסייע לנו להבין ילדים אחרים, מה הכוונות שלהם ומה הרצונות שלהם.

  1. הגברת אמפתיה – אמפתיה היא היכולת לשים את עצמי בנעליו של מישהו אחר, להבין את מצבו הרגשי, ולהביע הזדהות רגשית עמו. אמפתיה מסייעת לנו במצבים חברתיים: היא עוזרת לנו להבין ילדים אחרים, לחלוק חוויות יחד איתם ולהגיב אליהם בצורה שמתאימה להם.
  2. הגברת הקשב והריכוז – יכולות קשב וריכוז חשובות מאד למיומנויות חברתיות, כמו משחק ושיחה. כשקשה לי להתרכז ואני במצב קצת מעופף, אני מתקשה להקשיב למה שלחברה יש לומר לי, והדבר יכול לפגוע בקשר בינינו. יכול להיות גם, שאני לא אשים לב מה התפקיד שלי במשחק כרגע, והיא עשויה להתעצבן עליי ולחשוב שאני עושה לה דווקא. לכן, הגברת היכולת להקשבה וריכוז, עשויות לעזור בתפקוד החברתי.
  3. שיפור הוויסות הרגשי – ויסות רגשי מתייחס ליכולת שלי לשלוט באופן בו אני חווה רגשית אירועים מסוימים ובאופן בו אני מגיבה למצבים רגשיים. אירועים חברתיים מעוררים בנו רגשות שונים בעוצמות שונות – כעס, התרגשות, הפתעה, שמחה ועצב – ואנחנו צריכים להגיב לרגשות האלה בצורה שמתאימה לקבוצה החברתית בה אנחנו נמצאים. לדוגמה, אם חברה לא הקשיבה לי, אני יכולה לווסת את המידה בה אני מרגישה כעס, וגם לווסת את האופן בו אני מגיבה אליה, גם אם אני כועסת עליה מאד.
  4. זיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות – היכולת לזהות ולהפריד בין רגשות, מחשבות והתנהגות היא חשובה ביותר כדי להתמודד עם מצבים חברתיים. ההפרדה עוזרת לי להבין איך רגשות מעוררים מחשבות, ואיך מחשבות מעוררות התנהגות. לדוגמה, הרגש "עלבון" מעורר את המחשבה "הם לא רוצים להיות חברים שלי", ויכולה להוביל להתנהגות "ביישנית", בה אני יושבת בצד ולא משתתפת בשיחה. בתהליך הזיהוי, אפשר ללמוד איזה רגשות מקשים עלי יותר מאחרים, איזה מחשבות שלי הן בכלל לא נכונות, ובאיזה התנהגויות נוספות אפשר לבחור.
  5. להרגיש שיש לי מקום –חלקנו מרגישים, שאם מישהו אחר הוא מקובל ומצחיק את הקבוצה, לא יכול להיות שגם אני אהיה חלק משמעותי מהקבוצה. לכן, נבחר לשבת בצד ולא להשתתף בפעילות, או שלא נאפשר לאף ילדה אחרת לבלוט גם. היכולת לפעול בקבוצה, נשענת על תחושת ביטחון, שיש מקום עבורי ועבור הרצונות שלי, ושנוכחות של ילדים אחרים בקבוצה לא מבטלים את המקום שלי…

בטיפול המתמקד בכישורים חברתיים, מתייחסים גם ליכולות האלו, ומשפרים את המיומנות בהן. חשוב לזכור, ששינוי הרגלים בדרך שבה אנחנו מתנהגים או חושבים הם אפשריים בהחלט, אבל הם לא פשוטים. מדובר בתהליך שמטבעו לוקח זמן ולכן הם מצריכים הכוונה המקצועית, מוטיבציה וסבלנות.