הגיוס לצבא הוא לא פשוט לרובנו – הוא כרוך בהסתגלות למסגרת חדשה וחוקים חדשים, ובהתמודדות עם המרחק מהבית… ועל כל אלה נוספים גם קשיים שנוגעים לפן החברתי – לפעמים זו הפעם הראשונה מאז תחילת בית הספר היסודי או אפילו הגן, שאנחנו מגיעים למסגרת בה אנחנו לא מכירים אף אחד, וצריכים ליצור חברויות חדשות לגמרי. גם אם יש משהו מרגש ומאתגר בכך, לפעמים אנחנו מרגישים בעיקר את הלחץ והאימה. במיוחד אם התמודדנו עם קשיים חברתיים בעבר, והסיטואציה החדשה מעלה אותם בעצמה גבוהה יותר. הניתוק המסוים מהחברים מהבית, שהתגייסו גם הם לצבא, לא מקל עלינו – כל אחד משרת במקום אחר, וחוזר הביתה בתדירות אחרת. וכשהחברים מהבית נהנים מהחברויות החדשות בצבא, אנחנו רק מרגישים יותר לבד. הקשיים של השירות הצבאי מחמירים כשאין לנו עם מי לחלוק אותם – לא בבסיס ולא כשחוזרים הביתה.

אספנו בשבילכם, חיילים וחיילים לעתיד, מצבים שעשויים לעורר קשיים חברתיים בצבא, ומחשבות לגבי דרך ההתמודדות איתם:

תחילת טירונות או קורס – כשאנחנו חדשים לגמרי בצבא, אנחנו צריכים להתמודד בנוסף על ההלם מהגיוס, גם עם העובדה שאנחנו לא מכירים אף אחד. מתי בפעם אחרונה זה קרה לנו? לפעמים אנחנו אפילו לא זוכרים… הנה שתי מחשבות בנושא:

 – זו יכולה להיות הזדמנות להתחלה חדשה. אמנם בבית הספר כבר הרגשנו בנוח. גם אם היה קשה לפעמים, לפחות הכרנו את כולם וידענו מי נגד מי. אבל כמה פעמים רצינו שתהיה לנו הזדמנות למחוק את כל מה שהיה ולהתחיל מאפס? טירונות או קורס הן הזדמנויות מצוינות לכך. חשיבה על הרושם הראשוני שאנחנו יוצרים ועל האינטראקציות שאנחנו מפתחים (בעזרתם של אחרים כמובן – כי זה לא קל לבד), יכולה לעזור לנו לפתוח דף חדש בצורה טובה יותר.

זכרו שכולם באותו מצב. אולי אני קצת יותר מתבייש, אבל כולם מתביישים במידה מסוימת. אולי אני קצת יותר חושש ממה שיחשבו עליי, אבל כולם מוטרדים מזה במידה כזו או אחרת. אני נבוך ולא יודע מה לעשות, אבל גם האחרים לא ממש בטוחים בעצמם (גם אלה שנראים שכן…). הידיעה שכולנו נמצאים במצב דומה יכולה להרגיע, ולעזור לנו ליישם את העצה הראשונה ביתר חופשיות.

הגעה לבסיס חדש – כשמגיעים לבסיס חדש, בין אם מטירונות או מקורס, אנו ניצבים בפני אתגר מסוג אחר. פעמים רבות יש קבוצה מגובשת ביחידה או במשרד, ואנחנו נבדלים מהם מעצם היותנו החדשים. הקושי להשתלב בסביבה חדשה, מתגבר כשעלינו להיכנס לקבוצה בה כולם מכירים אחד את השני, יש להם כבר שפה משותפת ובדיחות פרטיות… חשוב לזכור שני דברים:

– זה לוקח זמן. צריך להתאזר בסבלנות, ולהשלים עם הקושי ההתחלתי. לא לפרש את המצב כדחייה ולהתייאש או לוותר על הניסיון להשתלב, אלא להבין אותו כתחילתו של תהליך כניסה לקבוצה חדשה, שהוא אף פעם לא פשוט.

אפשר ליצור קשרים אישיים. כשהקבוצה מעוררת חשש גדול מדי, כדאי לנצל את ההזדמנויות ליצור קשרים אחד על אחד – בחדר אוכל, בדרך לבסיס, או בשיחה אישית במשרד. זה יכול לשמש כמקפצה לשלב הבא, ולהקל עלינו את ההשתלבות בקבוצה בהמשך.