הורים רבים מתמודדים עם אותה בעיה – פעם אחר פעם, הילד מספר שהוא נעלב מחברים שלו, למרות שהחברים בכלל לא התכוונו להעליב אותו. במקרים האלו, יתכן כי הילדים מפרשים בצורה לא נכונה מצבים חברתיים, כך שהם מתקשים להבין את הסיטואציה החברתית לה נקלעו.  הפרשנות המוטעית גורמת להם להיפגע ולהיעלב, והדבר פוגע בקשר שלהם עם חבריהם.

דוגמאות לכך מצויות בהרבה אינטרקציות יומיומיות בהן הפרשנות המוטעית יכולה לחרב את מערכת היחסים של הילד עם חבריו, ולגרום לעוגמת נפש רבה. לדוגמה, אמו של ילד בשם עומר מספרת שבבית הספר, עומר ביקש לאכול מהבמבה שאורי הביא לארוחת צהריים. אורי ענה לו שזה ארוחת הצהריים שלו והוא לא רוצה לחלוק אותה. הפרשנות של עומר הייתה שאורי איננו מעוניין לחלוק עמו דברים, ולא רואה בו חבר. בהמשך לכך עומר הרגיש דחוי, הפך שולחן בכיתה, וחזר הביתה במצב רוח נוראי. בהמשך היום בעקבות מצב הרוח הרע בו היה נתון, רב עם אחיו הקטן וצעק על ההורים שלו. אמא אחרת מספרת לנו על הבת שלה, מאיה, שגילתה בבית הספר ששיר ורומי הלכו לקניון בלעדיה. מאיה פירשה מצב זה בכך שהן לא רוצות להיות חברות שלה יותר, ומעדיפות לבלות בלעדיה. היא לא הביאה בחשבון גורמים אחרים, כמו הפעמים בהן היא מבלה עם כל אחת מהן בנפרד, לוח הזמנים השונה שלהן בעקבות חוגים שונים, וכך שהן כלל לא חשבו שהיא אוהבת להסתובב בקניון. לאחר מכן מאיה ישבה בשקט בכיתה, ובהפסקה בחרה להישאר ולצייר בכיתה ולא להסתובב עמן. בבית פרצה בבכי, והייתה רגזנית מאד בארוחת הערב.

הבעיה: אמונה שלילית שמגשימה את עצמה – בכל המצבים הללו, הילדים מפרשים את ההתנהגות של החברים שלהם בכך שעושים להם דווקא, שרוצים לפגוע בהם או שאין מעוניינים בחברתם. הפרשנות המוטעית מובילה לא אחת לריבים או ל”פיצוץ” של מערכת היחסים, מה שמחזק את התחושה שלהם כי אכן ילדים אחרים אינם מעוניינים בחברתם. כך, הקושי החברתי רק מתעצם.

איך שוברים את המעגל? יש מספר דרכים להתמודד עם הקושי בקריאת מצבים חברתיים:

  1. לתרגל התמודדות עם מצבים חברתיים בבית: תוך כדי שיחה, משחק או קריאה משותפת, ניתן להעלות סיטואציות שונות ולבחון את הדרך בה אפשר לפרש אותן. למשל לפני מסיבת יומולדת, לפתוח שיחה לגבי התמודדויות שונות שיכולות לעלות. אפשר לשאול מה יקרה אם מישהו ייתן לך מתנה, אבל היא תהיה ממש מכוערת? מה יכולות להיות הסיבות שהביאו לך מתנה כזאת? האם יכול להיות שהיא יפה בעיניו של האחר? איך אפשר להגיב? חשוב לפתח בילדים את היכולת להתבונן על מצבים שונים מכמה זוויות, ולא לקפוץ לאפשרות האוטומטית הראשונה שעולה בראשם.
  2. לפנות למורה: ניתן לדבר עם המחנכת של הכיתה, ולבקש את עזרתה בתיווך מצבים חברתיים מורכבים. כך, הילד ידע שהוא יכול לפנות אליה כשהוא מרגיש כעוס ונעלב, והיא תוכל להציע נקודות מבט נוספות, ותעזור בוויסות הסיטואציה.
  3. טיפול פסיכולוגי קבוצתי – היתרון של טיפול קבוצתי הוא בכך שהילדים מתרגלים סיטואציות חברתיות בנוכחות פסיכולוגים. הפסיכולוגית יכולה לשים לב, שבזמן משחק כדורגל, עומר מתעצבן ומפסיק לשחק כשעידן לא מוסר לו כדור. בזמן אמת, היא תשקף לעומר את הפרשנות שלו, ותציע לו להתבונן מחדש על המצב. הפסיכולוג יכול לשים לב, שאם מישהו קוטע את יעל באמצע שהיא מדברת, היא משתתקת, מתרגזת מאד ולא רוצה להשתתף יותר. הפסיכולוג יתייחס לרגשות שמתעוררים אצלה, ויעזור לה לווסת את התגובה שלה. הא ישקף את המצב בצורה שמותאמת ליעל ועונה לצרכים הרגשיים שלה. כך הילדים יכולים ללמוד איך להשתלב טוב יותר בקבוצה.