תהליך ההכללה מהווה מטרה טיפולית חשובה עבורנו וחשוב להבינו. כאשר פונים לטיפול בקבוצה, מכל סיבה שהיא, לרוב ההורים ולעתים גם הילד מגיעים עם רצון לשינוי חברתי במסגרות שבחוץ: בית הספר, החוגים, מפגשים משפחתיים ועוד.

אנו מצפים שכאשר הילד יגייס מוטיבציה לטיפול ויהיה פתוח לכך, נראה בהדרגה את התהליכים הנפשיים שהוא עובר בקבוצה וכתוצאה מכך גם שינויים בהתנהגותו. אולם האתגר הגדול בטיפול הוא יצירת היכולת להכליל ולהעביר שינוי זה לחיים החברתיים מחוץ לקבוצה.

כיצד הדבר מתרחש? ראשית, מעצם קיום הקבוצה הטיפולית וההתנסות החברתית, בסביבה מגוננת ומתווכת, לרוב נראה שינויים גם מחוץ לקבוצה. בנוסף לכך, אנו מעודדים את יצירת החיבור בין הקבוצה לבין “העולם שבחוץ” בדרכים שונות.

למשל, לעתים אנו מבקשים מהילדים לספר על התנסות מחוץ לקבוצה שמזכירה את מה שקורה באותו רגע בקבוצה. לדוגמה, אם לא בחרו את עומר לקבוצה במשחק והוא נפגע, אנו מציעים לילדים להתייחס למקרים דומים שמתרחשים בבית הספר. דרך כך כל אחד מהם יכול ללמוד מאחרים על אופני התייחסות אפשריים במקרים כאלו. הדבר מאפשר שינוי בדפוסי החשיבה שלהם, בחוויה הרגשית שלהם וההתנהגות שאותה הם מבטאים.

בפעמים אחרות אנו עושים שימוש במה שהילדים מספרים על מה שקורה מחוץ לקבוצה כדי להדגיש תהליכים שקורים בתוך הקבוצה. לדוגמה, אם אחד הילדים מספר שמתרחקים ממנו כשהוא משחק במשחקי כדור ולא בוחרים אותו, במהלך המשחק נוכל לסמן לו שאנו רואים שהוא ״בורח״ מהכדור ולא פונה לתפוס אותו, והדבר יוכל לסייע לו לעשות את החיבור בין ההתנהלות בתוך הקבוצה להתנהלות בכיתה.

הרעיון הוא לחבר בין הזירה החברתית הנוכחית, כאן בקבוצה, לבין זירות אחרות רלוונטיות, כולל ברשתות החברתיות. זו אחת הסיבות שאנו פותחים גם קבוצת WhatsApp בחלק מהקבוצות. הדבר מאפשר עוד התבוננות על מנגנוני ההתנהגות והחשיבה של הילדים והזדמנות עבורם להתנסות, ללמוד ולהפנים אפשרויות נוספות לתפיסה של התנהגות האחרים והרחבה של דפוסי ההתנהגות של כל אחד מהם.