הורות לתאומים היא הורות ייחודית, בעלת מאפיינים משלה. עוד בהריון, ההתבשרות על תאומים מעלה חששות ייחודיים, וכבר כשהתאומים ברחם מתחילה השוואה בלתי נמנעת ביניהם. כאשר אחד התאומים סובל מקושי מסוים, אם זה קושי חברתי, קשיי קשב וריכוז, ביישנות, חרדה חברתית וכן הלאה, ההשוואה הבלתי פוסקת עשויה להכאיב ולהקשות על ההורים במתן מענה נכון ומספק לכל אחד מהתאומים, והמורכבות בהתמודדות עם המצב עולה.
ישנם אתגרים רבים בכל הורות, אבל כשמדובר בתאומים, ההתמודדות איתם מורכבת יותר. ממה כדאי להיזהר ולמה כדאי לשים לב?
האתגר: השוואה צמודה – הורים מטבעם משווים בין הילדים שלהם: האחד נהנה מפעילויות ספורטיביות, השני שונא להזיע, האחת יכולה להעסיק את עצמה שעות לבד, השנייה רוצה הרבה תשומת לב ואוהבת פינוקים. ההשוואה הזאת לרוב בלתי נמנעת וגם בלתי מזיקה, והיא עוזרת להורים לחדד לעצמם מה הצרכים של כל אחד מהילדים, ואיך אפשר לענות עליהם. אך במקרה של תאומים, ישנה סכנה שההשוואה תהפוך לבעייתית יותר. לא רק ההורים משווים בין התאומים, גם הסביבה רגילה להסתכל עליהם בצורה זו, וגם התאומים עצמם. לפעמים הדבר מוביל לשיפוטיות. בין אם התאומים זהים או לא, ההורים עשויים לדרג מי "יותר" ומי "פחות" בתכונות שונות. אם אח אחד מאד חברותי והשני מסתפק במעגל חברתי מצומצם, ההורים עשויים לראות בכך סימן לחולשה של אחד התאומים, לדאוג לשלומו, וגם "לטפטף" לילדים את התחושה שאחד מהם מוצלח מהשני. זאת במקום הענקת התחושה שכל אחד מהם אחר ובעל תכונות ייחודיות משלו.
מה כדאי לעשות? חשוב להבין, שהילדים בעצמם עסוקים בהשוואה הזאת, וצריכים דווקא את ההורה שיאשר להם שזה בסדר להיות שונה, וייתן לכל אחד מהם את המרחב והמקום לו הוא זקוק.
האתגר: קירבה מול עצמאות – אחים תאומים מרגישים נאמנות מאד גבוהה זה לזה, וחשים קירבה גדולה, מההתחלה של חייהם. ההורים, אשר נרגשים ושמחים שהתאומים קרובים מאד ודואגים זה לזה, יכולים לעודד קשר צמוד זה. לעיתים הקשר הצמוד יהיה מאד חיובי – האחים משחקים יחד, יש להם עולם תחביבים משותף, והם שומרים זה על זה. אבל, לעיתים ההזדהות והקשר הקרוב יבואו על חשבון פיתוח נפרדות – שהיא התחושה של הילד שהוא עצמאי, בעל דעה משלו, ומסוגל לפתח תחביבים, קשרים חברתיים ורגשות שונים בפני עצמו.
מה כדאי לעשות? כמובן שיש צדדים חשובים ויפים להזדהות בין אחים, אך חשוב לאפשר לכל אחד מהם להתפתח בנפרד, כדי שתוכל להיווצר נפרדות ביניהם. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בחוגים שונים, כיתות שונות בבית הספר, פיתוח תחביבים אחרים, ושמירה על מעגל חברתי נפרד.
האתגר: קושי אצל אחד מהתאומים – כשאחד הילדים סובל מקשיים פיזיים, רגשיים או חברתיים, פעמים רבות ההורים נותנים לו תפקיד בתוך הקשר בין האחים. לדוגמה, אם תאום אחד חברותי יותר ומחזיק מעגל רחב של חברים, ההורים עשויים לבקש ממנו לדאוג לתאום השני.
מה כדאי לעשות? על אף שהרצון שהתאומים ידאגו אחד לשני הוא טבעי ומובן, ולא צריך לצפות מאחד התאומים שיפתור את קשייו של השני. הדבר יכול ליצור תחושות לא נעימות אצל התאום שסובל מקושי, אשר משווה בינו לבין אחיו, ויכול להרגיש תחושות של חוסר ערך. גם התאום שקיבל "תפקיד" יכול להרגיש לא בנוח, והוא תוהה האם להישאר נאמן לאחיו, או להתרחק ממנו כדי לא להיות מזוהה בעצמו עם הקושי. לכן, כאשר מתמודדים עם בעיות חברתיות או רגשיות, כדאי להשאיר את הטיפול להורים, צוות בית הספר ולאנשי מקצוע כגון פסיכולוגים.
