צירוף המילים "הפרעת קשב וריכוז" הפך לפופולרי בשנים האחרונות, ואכן, הפרעת קשב וריכוז או בשמה הרשמי Attention Deficit Hyperactivity Disorder היא הפרעה נפוצה ומוכרת יחסית. ילדים הסובלים ממנה, הם בסיכון גבוה לפתח קשיים בכישורים החברתיים. מהי ההפרעה, מה הקשר בינה לבין מיומנויות חברתיות ואיך אפשר לעזור לילד שלכם לבלות עם חברים למרות קשיי הקשב?
הפרעת קשב וריכוז: הפרעת קשב ומה? ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מוסחים בקלות, קשה להם לתכנן רצף פעולות ולמלא אחרי הוראות. הם נוטים לפעול במהירות בלי לחשוב על ההשלכות, ולרוב יהיו חסרי שקט ותזזיתיים. ההפרעה משפיעה על הילד בכל התחומים:
- בבית – שם החיבה שלו בבית הוא "עפיפון" בגלל שהוא מרבה לשכוח דברים שביקשו ממנו לעשות, הבדיחה הקבועה היא שמזל שהראש מחובר לצוואר או שגם אותו הוא היה שוכח, ונראה שהוא לא מקשיב כשמדברים אליו. גם אם הדברים נאמרים בהומור, הורים רבים מרגישים מתוסכלים כשהילד מתרוצץ כשיש אורחים, לא מפנה את הכלים גם בפעם החמישית שביקשו ממנו, ולא עוזר לאחיו הקטן להתארגן בבוקר. פעמים רבות גם הילד יכול להרגיש חוסר הצלחה ולסבול מדימוי עצמי ירוד.
- בבית הספר – הילד לרוב יתנועע בחוסר נוחות או יתפתל בכיסא, וישמח לרוץ ולהשתולל בהפסקה. פעמים רבות, יתקשה בקריאה ובלמידת נושאים בסיסיים, מה שיכול להוביל לתחושה של חוסר הצלחה ותסכול. בגלל הקושי להקשיב ולעקוב אחרי הוראות המורות עשויות להעיר לו פעם אחר פעם, דבר שרק מגביר את תחושת התסכול.
- עם החברים – הילד מתקשה לעצור ולחשוב לפני שהוא פועל, ולכן הוא נוטה להתפרץ לדברים של חברים שלו, מתקשה לחכות לתור שלו במשחק, וממהר להיעלב ולכעוס על חברים. הוא מתקשה לעקוב אחרי חוקים של משחקים, ולכן אם חבריו משחקים כדורגל בגינה, יכול להיות שהם לא ירצו לשחק איתו כי הוא כל הזמן שובר את הכללים. בגלל חוסר תשומת הלב לפרטים הילד מתקשה לקרוא מצבים חברתיים, ויש סיכוי גבוה שיחשוב למשל שילדה מהכיתה צוחקת עליו למרות שמי שיושב מאחוריו עושה פרצופים מצחיקים למורה והוא רק אוכל את הסנדוויץ' שלו בשקט.
איך אפשר לעזור? היכולת לעצור, להבין מה נדרש ממני, לחשוב מה אני מרגיש ומה האחר מרגיש, היא יכולת בסיסית לפיתוח מיומנויות חברתיות. זוהי בדיוק היכולת בה ילדים עם ADHD מתקשים. לכן, חשוב לחזק אצלם את היכולת להבין מצבים חברתיים, ולפעול רק אחר מחשבה. יש מספר דרכים לעשות זאת:
- חלוקת משימה גדולה למשימות קטנות – תעזור לילד לפעול אחרי הוראות ולמלא כללים.
- זיהוי רמזים סביבתיים – אפשר לעזור לילד לזהות סימנים חברתיים, שיאותתו לו לעצור ולחשוב על התגובה המתאימה. הסימנים יכולים להיות חיוך של חבר, כיפים בין חברים, או פרצוף כועס של ילד אחר.
- זיהוי רמזים פנימיים– אפשר לעזור לילד לזהות סימנים בעצמו, כמו תחושה של חוסר שקט בגוף, שרירים מכווצים או עצבנות גבוהה, שיגידו לו לעצור ולחשוב פעם נוספת על המצב ועל האפשרות שלו להגיב.
- פנייה לטיפול – ישנם סוגים שונים של טיפולים שיכולים לעזור לילד, כמו טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי. בטיפול פסיכולוגי קבוצתי, מתמקדים בשיפור היכולות החברתיות. מלמדים את הילד לזהות את הרגשות שגורמים לו לכעוס עכשיו על חבר, או להיעלב ולפוצץ את המשחק. הפסיכולוגים שמלווים את הקבוצה נותנים כלים שעוזרים לילד לקרוא את המצב החברתי, ומסייעים לו להבין מה עובר עליו בזמן משחק עם ילדים נוספים, במטרה לשפר את היכולת להשתלב בקבוצה.
